|
ועוד יום אחד עובר
מתוסכל אך מתגבר
על פניך ועל ריח
שמאז עוד לא שוכח
זמן
להתעורר
כבר עברה מאז שנה
וחלפה הסכנה
לבכות על זכרונות
בשנים הראשונות
אבדה
לי התקווה
פזמון:
(זאת הייתה תקופה)
עוד מחפש את התרופה
(ואין לי בעיה)
לחזור אליך מטריפה
(לקחת קצת תנופה)
ולקפוץ גבוה
הלך לי המנוע (אני צריך שטיפה)
לא יכול ליגוע
(אם רק הייתי שם)
אז לא הייתי מחכה
(לראות את האישה)
שרק אותה אני נושם
(רוצה לעוף רחוק)
רוצה כבר להגיע
עד מתי אזיע? (רוצה איתה לצחוק)
אף פעם לא אצליח
השבוע לא נגמר
אני עדיין מהורהר
החלום שלי קבוע
זה אחרי שגעגוע
בתוכי
נשאר
בחלון מכה הסתיו
ערב ברחובות זהב
והשמש כמו אצלנו
כבר ירדה ממחוזותינו
כמה
זה כאב
פזמון...
אין לי את הכוח
כוח להגיד לך
אי אפשר לשכוח
כל מה שהיית אז
אין לי את הכוח
כוח שהיה לי
מנסה לברוח
כי את חשובה לי
(רוצה לעוף רחוק)
רוצה כבר להגיע
עד מתי אזיע? (רוצה איתה לצחוק)
אף פעם לא אצליח
פזמון...
מנסה לברוח
כי את חשובה לי |
|
|
כל מי שכותב
סלוגנין שירים
את ידו!
בעצם אתם בטח
עסוקים בכתיבת
סלוגן, אז לא
משנה.
ק. מרכוס,
משוכנע שהוא נגד
משאלים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.