צביה אופנברג / בצורת 1 |
תיבש האבן בצמא חושנית
יפתח ליבה של האדמה השחורה
וענן כחול ישמט אל הנצחים.
יבואו המילים, יבואו כציפורים
רעבות, ממרחקי הרדיפה האינסופית,
יפתחו מקורותיהם - ואין קול בן,
וזאב הערבות ימצא להקתו הטורפת.
לא ימושו העלים,
לא תרקד אף קרן אור
בחלל ערפילי של שנת בצורת.
עיניים רבות, ידיים מושטות
ולב שנפתח אל האין.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|