דווד דג / בין ארבעה קירות |
מרגיש חנוק כמו בתוך ענן עשן.
אני חושב על כל מה שיכלתי לעשות עד היום,
ומנסה להבין למה לעזאזל עדיין לא עשיתי...
אני מבין שהכל עוד יכול לקרות,
אבל אני מתוסכל מזה שכלום, אבל כלום לא קורה לי.
אני מסתכל על כולם ומקנא במה שהם,
ביכולת שלהם להשתחרר בעוד אני צריך תמיד להיות
הכי טוב, הכי מצחיק הכי הכי...
אבל אני לא שולט בזה, למרות הנסיונות אני לא משתחרר.
נמאס לי לנסות להצחיק, אני פורש,
אני פורש לייאוש.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|