עשר בלילה, ופתאום השותף שלי מספר לי שיש לך חבר. עשר בלילה,
אני מת מעייפות אחרי יום קורע בעבודה, ומצד שני, כולי ערני
לחלוטין, חייב לעשות משהו עם עצמי. רק לא לשבת.

רק לא לשבת.

אז מה אם אני מאוהב בך? זה קשור אלי, לא אלייך. אבל רק לפני
יומיים שמעתי אותך אומרת למישהו שהבעיה שלך זה שאת נדלקת על
בחורים ותוך עשר שניות זה עובר. כששמעתי אותך אומרת את זה, איך
שמחתי. קודם כל, כי זה מבטיח לי שבזמן הקרוב את פנויה, וחוץ
מזה, זה כל-כך מסביר את מה שקרה ביננו... או במקרה שלנו, לא
קרה.
אז מה פתאום יש לך חבר?

רק לא לשבת. חייב לעשות משהו עם עצמי. מעשן סיגריה ועוד
סיגריה, קופסת ה"ווינסטון" שלי מתרוקנת במהירות.
רק שלא תגיע השעה אחת עשרה, לא רוצה לדעת מה יהיה עליי לשמוע
אז.