ארבל הכרמלי / אני באמת היחידי? |
אני כאן ואתך,
עם גופך החטוב והלבן,
איברייך רוטטים מכל מגע קל
כי מקבלים את גופי כמובן מאליו;
אין זיוף, אין עמל
פחות עמל, הרבה חשמל (-:
אם ינותק גופי משקעך
למת אחשב,
אם לא אשאב מרוחך
איוותר קפוא לב,
רק אתך הכל אמת-
אושר ועונג, צער וכאב.
אז אמרת שאני אחד ויחיד-
האם תשבעי לי אמונים שתאהביני תמיד?
האם תבטיחי שכאשר לפתחך אשחר
לא אמצאך בוגדת עם אחר?
23/01/04 ©
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|