אורי שטרנפלד / חלוקית |
ולובן עצמותיו מבין סדקים בולט
במקום המתפורר, במקום שבו החול
דומם בין מדרונות ומשעולי השאול
אני
יושב שפוף בכוך פלדה קודח
שמש המדבר ממעל כידוניו שולח
ולבי מתכווץ
געגועים לעץ
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|