לפעמים אני מרגישה שהחיים עוברים על פני כמו קרעי ערפל, חומקים
מבין האצבעות, חולפים במהירות ונעצרים רק לרגעים, רסיסי זמן
קפואים בחלל הזיכרון. מקצתם מאושרים ומקצתם מעוררי חלחלה.
לעיתים אני מרגישה כמו אבן באמצע פלג מים. המים זורמים סביבי,
מי חיי שלי, ואני עומדת במקום ומביטה בעצמי בעוד המים מגלגלים
אותי במורד הזרם, אל הים המצפה שאינו יודע שובע.
לילה חסר ירח, רק אורו של המאדים נוגה על מימי... רגע שישמר.
ריח הלילה והשקט יהיו טריים בזיכרוני כמו ניצן של ורד בקוביית
קרח.
כמו קריסטל ובתוכו עלה כותרת אדום.