הכיסופים לגופך העוטף אותי באמצעות זרועותייך
הנשימה היוצאת מפך ועוד מהדהדת באוזניי
התזוזה הקלה ברגלך שמודיעה שאת עוד לצידי
החום המתפשט בגוף
הזרמים שבורידים
השייכות לרגע
ההתמזגות לאחד
אוי אהבתי היחידה
אהבתי האבודה

אני מרגיש את חוזקך ועוצמתך
רק כאשר את אינך לידי
הריקנות האופפת את הגוף
העצבות סביב מפתח הלב

החיבוק האינטימי
העטיפה שלא קיימת
ראשך מונח על כתפי
חזך מזדקר מול חזי
בטנך ואיזור חלצייך נמשכים לבשרי
רגלייך מלטפות את רגליי

היכן שלא תהיי
מי שאת הינך
המוכרת לי מחלומותיי
גופך עוד קורא אליי
נפשך משוועת לשלי

וביום הרחוק
בו ניפגש
תעברי לידי
אך לא תדעי
שאת נשמתי
בעצם אני

כאשר הקור שולט בחוץ וחם לך בפנים
מבטך ישתנה לאיטו ותתחילי לראות
גופך ייצא מהצל ויתעורר לחיים
נפשך תזנח בדידותיך ותצא בשבילי

לבד איפה שרק אהיה
אך בודד לעולם לא ארגיש

כאשר האנרגיה תעבור לראשי
וראייתי תתערפל מאותה הרגשה
יבוא הרגע בו עיניי יפתחו
ופי יאמר ברינה

"אני אוהב אותך, תודה"