|
בין ריחות האורנים
בין השמיכות העבות
בין טיפות הגשם הקרות שבכו על חלונך,
בין הידיים שנוגעות
בין הפנים המטושטשות
בין הגוף המנותק
בין הנעץ בין ירכי
גופי לא יהיה יותר גופי.
בין ההרים הדוממים
בין החיפוש אחר יבשות רחוקות
בין תקווה לחום לבין ייאוש כואב ודואב
בין הנעץ בין ירכי
גופי לא יהיה יותר גופי -
חיי לא יהיו יותר חיי... |
|
|
כבד את אביך,
כבד את אביך,
כבד את אביך...
נו, כוסאמק ערס,
אם הוא לא מוריד
ממני ת'מאכלת
אני קורע לו
ת'צורה!!!
מחשבות של בן
מקראי, שנייה
לפני נקודת מפנה
מפתיעה בטקסט |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.