[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה








כולם חושבים שאני מוזר, איזה פסיכי, אבל האמת היא שאני נורא
אוהב את זה. אני יכול פשוט לשבת ולהסתכל למעלה, ואוטומטית אני
מתחיל לחלום בהקיץ. אינסטינקטיבית היה מתנגן איזה שיר של לד
זפלין או פינק פלויד במוח שלי. זה היה משגע אנשים בצבא, איך
שהייתי מתנדב למארבים בלילות הכי חשוכים, ואחר כך בתל השומר,
אחרי הפציעה, איך הייתי מסכים להחליף אנשים בשמירות לילה תמורת
עבודות מטבח. אני לא סובל עבודות מטבח. גם לא עכשיו, בבית.
קייטי תמיד מבינה וגם בזה תומכת, אבל תמיד אומרת את המשפט הזה
שלה... "עם הכשרון שלך אתה יכול לעשות הון בפרסום, ובמקום זה
מה אתה עושה? שומר לילה. למה?"

אני אגיד לכם למה. האמת היא שגם קייטי יודעת. זה הירח. העגול,
הלבן, הבוהק המושלם הזה. אני חושב שזה פשוט מדהים, אני יכול
להסתכל עליו שעות ולדמיין. את כל הטוב והיופי שיש בעולם אני
יכול לראות כשאני מסתכל למעלה. זה לא שאני חולם להיות
אסטרונאוט, או שאני חולה ירח או איש זאב. אני רגיל לגמרי,
באמת, בדיוק כמוכם. מינוס בבנק, מסתכל על כוסיות ואומר שלא,
דופק ת'ראש בבירות כשמכבי מפסידה באירופה, בול כמוכם, חוץ
מהעניין הזה עם הירח כמובן. או שאולי גם אתם בקטע? לא יודע.

אז זה כל מה שאני עושה בעבודה. מסתכל על הירח, ועוד משלמים לי
כסף על זה. בד"כ שקט. פה ושם יש איזו מכונית שעוצרת ומורידה
זונה, אבל חוץ מזה אין אקשן. פעם קייטי ואני עשינו מין משחק
תפקידים כזה, והיא ירדה מאוטו בלבוש של זונה, אבל הניסיון
המעניין הזה נכשל כשאמרתי לה שהשדיים שלה עגולים ויפים כמו
הירח המלא. היא לא יכלה להמשיך מרוב צחוק.

חוץ מזה שהיא לא הייתה בקטע של הירח, היא הייתה מושלמת, לא רק
שהייתה יפהפייה, בדיוק כמו שאני אוהב, היא גם הייתה מבינה הכל.
איזו עוד בחורה תבין עד כדי כך שתישן לבד בלילה, וכשהיא לא
יכולה לישון, אז במקום להתקשר ולבכות לי בטלפון, תבוא ותשב
לידי, תיתן לי לשים ראש על הכתף שלה או על הרגליים היפות שלה
כדי שאוכל להסתכל על הירח בלי שיכאב לי הצוואר? מי תשנה את סדר
החיים שלה בשביל מישהו? מי עוד תעשה סקס רק בבוקר במקום בלילה?
אין. היא אחת ויחידה. האחת והיחידה. בגלל זה אמרתי "לא" לאיש
שהיה כאן לפני חודש. הוא היה גבוה כזה, שעיר משהו, למרות שהיה
לבוש בחליפה כהה כזאת, כמו שלחברי כנסת יש כשהם בטלוויזיה. הוא
אמר שהוא איש זאב, והוא עשה את כל הדרך מהר הכרמל בשבילי. שאל
אם אני רוצה להיות איש זאב כמוהו. חשבתי שהוא צוחק, אז שאלתי
אותו כמה זה עולה, אבל הוא אמר שזה בחינם, רק נשיכה אחת קטנה
וזה מסודר. כמובן שסירבתי. לעזוב את קייטי, החיים הרגילים,
הכל, רק כדי להיות איש זאב? אני אוהב אותה יותר מדי בשביל זה.
הוא נראה קצת מאוכזב, ובלי לומר מילה, פשוט קם והלך.

האמת היא שמשהו חסר בחיים שלי. אני לא יודע מה. זה לא שקייטי
לא בסדר, להפך, היא נפלאה, אפילו שאתמול עשיתי לה קטע לא נעים,
כי היא כבר חיכתה עירומה ופתאום שמתי לב שבדיסקברי יש ספיישל
על הנחיתה על הירח, לכבוד יום השנה, אז נשארתי על הכורסא שעה
וצפיתי. היא לא התעצבנה, פשוט לקחה כסא וישבה לידי, והחזקנו
ידיים. אחר כך היא גילתה לי שהקטע על השדיים שלה שדומים לירח
דווקא הדליק אותה, ואמרה שלרגל יום השנה לנחיתה על הירח אני
יכול לשחק את החללית אפולו 13. היא נפלאה, קייטי, אני חושב
לעצמי במשמרת. אבל משהו חסר, לא יודע מה, אבל משהו חסר.
האמת היא שידעתי מה זה. כל הזמן ידעתי. גם בזמן שלמדתי
לבגרויות, גם בזמן ששכבתי בבוץ בלבנון, וגם בזמן ששכבתי במיטה
עם קייטי. גם עכשיו אני יודע.
"אהלן", שמעתי קול מאחורי. הסתובבתי, ועוד בזמן הסיבוב ידעתי
מי מדבר אלי. "איך נכנסת לכאן?" שאלתי את איש הזאב.
"מה זה חשוב עכשיו?", הוא ענה. "חשבת עוד קצת על ההצעה שלי?"
הססתי קצת, אבל מבט חטוף אחד על הירח הסביר לי שאין לי ממש
ברירה. "האמת, כן... ונראה לי שאני אלך על זה".
איש הזאב חייך וחשף שיניים חדות משהו. "מצויין! תרשה לי להציג
לך את מוירה, היא זאת שתנשך אותך!"
איש הזאב שרק, ומבין העצים יצאה דמות חשוכה, שנראתה חטובה
למדי. "חשבתי לעצמי שתעדיף אותה על פני..." חייך איש הזאב.
כעת יכולתי לראות אותה בבירור. היא חייכה כשבחנתי את גופה, היא
בהחלט נראה טוב. היו לה שפתיים בשרניות כאלו. "אתה מוכן?" שאלה
מוירה.
"זה יכאב?" שאלתי. "לא יותר מנשיכת אהבה רגילה. אתה אוהב
נשיכות אהבה?" שאלה מוירה וחייכה לעברי חיוך מפתה משהו.
"כן" עניתי. "אבל מחברה שלי."
כשחשבתי על זה במונחים האלה, של נשיכת אהבה, זה היה הרבה פחות
נורא. גם לא הייתה לי בעייה אם ישאר איקי, שהרי קייטי הייתה
עושה לי אותם כל הזמן. "שים לב, זה לוקח כמה שעות עד שזה
משפיע, אז קח את זה בחשבון. ברוך הבא למשפחת אנשי הזאב. יש לנו
כנסים של האגודה מדי פעם בכרמל, תבוא לבקר", אמר איש הזאב והלך
משם, עם מוירה.

חזרתי כאילו כלום לא קרה. בבית היו המון חצים ושלטים. על
הראשון היה כתוב "לך בעקבות החץ כדי להגיע לירח". הלכתי אחרי
החצים שהובילו למיטה, שם חיכתה לי קייטי, לבושה רק בקרטון
שעליו היה מצוייר הירח כמו שמופיע בסרטו של ז'ורז' מלייס,
"המסע אל הירח", זועף משהו.
בפעם הראשונה בחיים שלי הירח לא ממש הקסים אותי, רציתי רק
אותה, והפעם פשוט לא התעייפתי, המשכתי עוד ועוד ועוד, ויכולתי
להמשיך עוד סיבובים, אבל בסיבוב השישי קייטי נפלה על המיטה
מתנשמת ומתנשפת כולה, מזיעה ורק השמיעה גניחה שנשמעה כמו "אוי
אלוהים, אתה ממש חיה", ונשארה ככה על הגב, מתנשפת.
התעוררתי כשהרגשתי משהו על החזה. זו הייתה היד של קייטי, עוברת
על הגוף שלי, שהיה שונה למדי. היא ממש נפלאה, גם כשאני נראה
כל-כך שונה היא לא הולכת... הסתכלתי עליה וחייכתי. מה אני צריך
יותר מזה?
היא חייכה אליי גם, אבל היה משהו מאולץ בחיוך הזה שלה. שאלתי
אותה, והיא בהתחלה התחמקה, אבל בסוף אמרה שדברים לא יהיו כמו
שהם היו עד עכשיו. "אי אפשר להיות בחוץ ככה, אתה ככה ואני ככה,
זה לא ילך." "אז את אומרת שזהו?", שאלתי בפחד. אלוהים, רק אל
תיתן לזה להיגמר כאן...
"לא", ענתה קייטי, נותנת לי תקווה. "יש דרך אחת..."
היא הושיטה את ידה ושמה על פי, ואז על הכתף החשופה שלה.
"קייטי... אל תעשי את זה לעצמך בשבילי... זה לא הוגן כלפייך,
נמצא דרך אחרת". "אין, אתה יודע כמוני שאין". אמרה קייטי
והסתכלה לי בעיניים. "אני אעשה הכל בשבילך.. אני אוהבת אותך כל
כך... אני אפילו לא יודעת כמה..."
קרבתי את שפתי לכתפה ונשכתי אותה. היא השמיעה אנחה קלה, ואז
קירבתי את פי על שפתיה והתנשקנו, כאילו אין כלום מסביבנו,
נשארנו כך, אחוזים זה בזו, מחובקים, עם עיניים עצומות, מקשיבים
רק לקולות החלשים שבוקעים מהשפתיים שלנו...





עכשיו אנחנו כבר חודש ביחד, ככה. דברים השתנו. היחסים ביני
לבין קייטי נפלאים. הסקס טוב יותר מאי פעם, אבל איך היא אומרת
מדי פעם, היא מרגישה כאילו אין בתוכה כלום. חלולה כזאת. היא לא
נותנת לזה להשפיע כל-כך. היא באמת נפלאה. עכשיו היא גם מסתכלת
הרבה על הירח ולאחרונה מיללת אליו.
ואני? מה שנשאר לי זה הירח. אבל גם זה לא מה שהיה פעם.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אני רוצה
משתמש!


איפה הכי זול?


תרומה לבמה




בבמה מאז 6/2/04 11:05
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
יונתן סמקה

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה