כשאת מתקרבת פלא הבריאה עובר לידי,
קסמי גופך שטים בתוך ארמון בגדיך,
ריחך המחשמל מחייה לי את הדופק
גופי מוכרח להתרחק.

אם אנסה לשחות באוקיינוס עינייך
אהפוך לספינה טרופה.
את עושה לי את מה
שסתיו עושה עם עצי הדובדבן.

לא אתלונן, ידוע לי,
כי את כלל לא שולטת בכוחותייך,
אדונית היקום שלי.

כשלשונך עושה אהבה עם שפתייך,
כפרח הפורץ לעולמו
כששדייך מגיחים כנרות
מחולצה שהביס הגשם
לא אאונן, ובטח לא אתבונן
כי אני לא מסוגל
להתמודד עם דברים
כמו קליעי רובה
ויופייך.