אני כותבת לך עוד מכתב עכשיו, ובראש שלי מתנגנים שוב שירים
שמזכירים לי אותך. אתמול שוב נרדמתי לקולך ושוב פעם חלמתי את
אותם חלומות עליך... מתי הם יתגשמו?
רוצה עכשיו לצאת מפה! לעבור את כל הרכבות והאוטובוסים וכל
הקילומטרים האלה עד שאגיע אליך... ואת לא תדעי. אני אחכה לך
בחוץ ואז תצאי ותראי אותי שם מולך מחיייכת אליך. ואת תיראי
מופתעת, כאילו שלא ידעת שאני חושבת רק עליך ושאעשה הכל בשבילך!
ובאמת שאעשה הכל! אבל עכשיו קשה לי נורא, כי את לא אומרת שאת
יודעת וקשה לי להגיד לך. ואני מנסה כל כך ורוצה כל כך! אבל...
אני אעשה את זה! ולא באינטרנט ולא במכתב וגם לא בטלפון! אני
אבוא ואספר לך הכל!
אני אספר לך שאני לא ישנה בלילות לפעמים בגללך, ואם אני מצליחה
להירדם, זה רק בגלל שדיברתי איתך הרגע ואמרת לי בקולך המתוק
"לילה טוב" והוספת "מותק". ואז אני חולמת עליך כל הלילה ושוב
מתעוררת איתך ובלעדיך... ואני אספר לך כמה בכיתי בגללך וכמה
שכל שיר שאשמע מזכיר לי אותך וכמה סיפורים ושירים כתבתי עליך
ומכתבים שכתבתי בשבילך, אבל את לא תקראי ולא תשמעי. ואספר לך
איך אני תמיד חושבת מתי אוכל לעוף את כל הקילומטרים האלה עד
אליך, או מתי תוכלי את לרחף אליי... רק ששוב אראה אותך... רק
לזמן קצר.. רק שתוכלי לחבק אותי שוב... ואני אחשוב עד כמה
התגעגעתי אליך ולא ארצה להרפות לעולם.
אבל זמננו קצר ואת שוב צריכה ללכת... ומפחדת שיראו, שמישהו
יזהה, אם מישהו יעבור... אני רוצה שתרגישי בטוחה, עוטפת אותך
בחמימות... כי תמיד קר!!! ותמיד את רועדת, וגם אני... רוצה
ללחוש לך באוזן את המילים הכי מתוקות והכי נכונות, ושתרגישי
הכי טוב שיש והכי בטוחה בעולם... שלא תפחדי יותר.