202
202 אנשים
אנשים שקשורים אלי .
202 רשמות של שמות יש לי בפלאפון
כן, חלק מהרשמות זה אותם אנשים שרשום לי גם את הפלאפון שלהם
וגם את הבית אבל...
202 - הם אנשים שיש לי תקשורת איתם עד כדי כך שהם בפלאפון
שלי.
מן הסתם חלק מהם רשומות שאני משתמשת ברמות יותר דחופות ויותר
נמוכות.
יש כל מיני סוגים שלי קבוצות של רשומות.
יש קבוצה של רשומות שהם חברים של ורד שעכשיו הם קשורים גם
אלי.
ויש קבוצה של רשומות שהם אנשים שהכרתי דרך השמו"צ.
יש מהאוניברסיטה, מהעבודה בעבר, אקסים, אנשים מהעבר, מבית
הספר, מהפסיכומטרי ....
כולם !!!! רשומות.
רשומות חביבות עלי יותר, חביבות עלי פחות .
עכשיו אני מבינה שכולם רשומות פעם חשבתי שהם קשרים של אנשים
שאכפת מימני.
עכשיו קצת מתביישת להגיד חברים שלי...
הא, לא הגזמתי אם זה... לא חשבתי שהם יקריבו המון בשבילי
אבל...
אבל הם רק רשומות
202 רשומות חלק מנומסות. הא... חלקם גם לא.
חלק חכמות וחלקם לא!!!
אבל בטוח שהם רשומות רק רשומות!!!
אני מרגישה פורקן ענקי לכתוב את זה, אבל אני מפחדת מהתגובות
"אבל הילה אני עשיתי בשבילך כל כך הרבה"!!!
נכון עשית... לא הרגשת.
ואני כולי רגש, אני רק צריכה קצת אהבה, אהבה אמיתית.
לדעת שהרשומה פה בשבילי לא, כי צריך ולא, כי ככה מתנהגים ולא,
כי זה לא יפה.
אלה, כי היא רוצה להיות פה סתם איתי, להיות, פה סתם איתי
ולשתוק.
אבל להיות איתי והרגיש אותי כי אכפת לה.
כי היא אוהבת אותי.
אבל אין אהבה בעולם הנרואי הזה.
או שאולי יש... אני לא מרגישה אותה.
ושוב אני שומעת איך הם אומרים לי "אבל הילה, הייתי חולה,
היתה לי עבודה, הייתי נורא עסוקה".
אין שום בעיה אבל אחר כך על תגידו לי אבל הילה.
כי לא הייתם באמת פה אתי זאת הבעיה.
לא נראה לי שאני כועסת...
פשוט חבל לי שהעולם פועל ככה בלי רגש.
מאוכזבת לדעת שגם "חברים" שלי משפעים מהחוסר רגש של העולם .
לא כועסת... מאוכזבת.
אפילו מנסה להבין...
אני לא שוכחת את אלו שהקריבו בשבילי בעבר...
אבל עכשיו לא הקרבתם עכשיו, עכשיו שאני עוברת תאונה, עכשיו
שאני בודדה, עכשיו שמחשבות לא יוצאות לי מהראש ועכשיו שקר
לי... האא...
הייתם מנומסים, התנהגתם יפה, התקשרתם, חלק באו לראות אותי...
מעט מאוד הרגישו אותו מעט מאוד...
אבל מה יש לצפות אתם רק בני אדם כמו כולם כמו כל העולם, אתם
לא רגילים לאחרת.
שני מילים קצת מצוצות אבל מתאימות כל "קר ואכזר".
יום יבוא אני יהיה אחת מכם, או שלא.
אבל... כי יש רשומה אחת, אחת שאני יכולה לומר בבטחה שהיא באמת
היתה, משעשע היא אפילו הייתה הראשונה, לא נתנה לי שום מתנה
פשוט הייתה איתי, פשוט הייתה.
משעשע אבל היא כנראה הקרן אור שלי, אני מאוד אוהבת אותה .
אבל אין לדעת אולי אור הזה גם יכבה.
אני מבינה את ההקשר של הקישור אולי גם אתם ... -
http://stage.co.il/Stories/400912 