לעיתים רוצה להתמתח
מבלי להתנגש בצמרות שבסביבה.
לשכשך רגלי בשלולית
שכולה שלי.
להכות שורש באדמה ישנה,
אך לא לסבוך בשורשי אחרים.
לצלול עמוק בדשא הירוק,
ריק מקליפות.

רוצה לגעת באתמול ובמחר
מבלי לדרוך ולהדרך.
למשש פיסת שמיים
שיד עוד לא נגעה.
לנשום אוויר נקי
שאיש עוד לא נשם.
ללכת שבי,
לרחוץ בתום,
לטעות לבד.

קצרים חיי בועתי,
אך מה יפה היא וזוהרת.
צבעי הקשת מאירים אותה
בשלל גוונים.
והיא זכה, קלה, מרחפת
וכבר איננה,
אבל כולה שלי.