מאור ההוא / תמים |
שכבנו במיטה
מחובקים.
לא ידענו מה אנחנו
רוצים,
פוחדים.
מחובקים בתקווה שזו אהבה,
ולא אכזבה,
חיבוק חזק,
חונק,
אוהב,
אם לדייק מאוהב,
מאוהב באהבה.
התנשקנו לראשונה ולא האמנתי
כמעט שלא נשמתי
אז עצמתי עניי
ניסיתי להבין מה אני עושה,
האם אני נהנה?
סמכתי עליך
באותו רגע,
קיוותי,
את ואני,
נהיה לנצח,
כל כך תמים,
בלי מבט לבפנים,
עניי סגורות ואני עיוור בעקבותיך,
רואה
את הפחד שבך,
רואה
את לחישותיך
שפתייך
גפייך.
ואומר שלום
לשפתיים הקרות שלך.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|