שקט יחסי פורץ מבין החרגים
מחפש שלווה,
או שאריות של רוגע בכיסים.

לישון את כל היום,
עוד כרית, אולי עוד יהיה נח פתאום.
ובא משב רוח, באזני הוא מתנגן,
מתעורר לאור יום, לבוקר הצונן.

רגעים שקטים של אכזבה,
כשלון ועצבים מתים.
חור בתוך הנשמה,
מרגעים שאט אט נשכחים.

במכתב שהוא השאיר
כתב שלא נבכה, ולא נכעס.
כתב הרבה מילים יפות,
כתב ואז ברח.

"הכל עומד מלכת,
רק אני הולך ולא אחזור,
חיה אתה חבר, וכשתרצה,
עצום עיניים ותזכור".

רגעים קשים של שקט,
עוד ימלאו ימים רבים.
איך ישבנו פעם וצחקנו,
חברים טובים, אחים.

נפש בודדה,
בכלא ריק מכל אדם.
לבד בישומון,
תר אחר אחי שנעלם.

כלוא ללא קירות,
כשאתה חופשי מהעולם.
היית לי פעם לנקודת משען.
כעת כמוך,
אני הולך נמוג ונעלם.