אוהב חניתה נהנה לענג את אשתו. הוא חיבק אותה בידו האחת ובידו
השניה שתה וויסקי נטול אלכוהול. את הוויסקי הזה ייצרו במפקדת
הארגון. כן, הבוס אמר לו לצאת לחופשה. אוהב חניתה התנגד לזה.
הוא טען שהאויב לא יוצא לחופשה לעולם. אבל הבוס אמר לו: יש לי
אלפי סוכנים, וחוץ מזה אני יכול להזעיק אותך אם ארצה בכל רגע
נתון דרך השעון שלך. אז הוא קיבל זאת וחזר אל ביתו שבלונדון.
שם חכתה לו אשתו. היא כמובן לא ידעה על תפקידו כי היה אסור לו
לספר לה. אבל היא אהבה אותו בכל זאת ברגע זה נפרצה הדלת ואיש
מבוגר עמד בפתח. היריה שנשמעה החטיאה במעט אותם. הוא צעק לאשתו
להתכופף והוא בעצמו התכופף. היריה השניה פגעה בכס חרס שעמד על
האצטבא. הוא התרסק לרסיסים. אוהב חניתה ידע שאסור לו לחכות
ליריה השלישית. בהיותו חסר אקדח הוא ידע שהדרך היחידה שנותרה
לו היא לזנק על האיש. ברגע של הסח הדעת הוא זינק עליו כחתול
גמיש. האיש לא הספיק לירות בו. עניו בערו בשנאה תהומית. אוהב
חניתה לחץ על העורק בצווארו והלה איבד את הכרתו. ברגע זה הוא
הבחין במתקן המוזר שהיה לו על המצח. אוהב חניתה שלף אותו ממנו.
באותו רגע הגיעו רופאי הארגון. הוא אמר להם לקחת את האיש
לחקירה. את המכונה המוזרה הוא מסר לבכיר בניהם ואמר לו לתת
אותה לבוס. עתה הוא סוף סוף יכול לחזור לחופשתו.
