שניר סבון / מה שחסר בי |
חסרה לי העדינות, שבה את קולפת עגבנייה
מבטך הנבוך, כשעל שפתייך מרוחה טחינה ירוקה
טעם אצבעך, החומקת משיניי המפהקות
המבט המשועשע שבעינייך, כששפתייך מבקשות חיוך
שפשוף אצבעותייך על עורי, כשאת מבקשת במבטי
לחיצת אצבעותייך הנתלות על אפי, כשפי פולט שטות
הסערה שבנפשך, למראה ידי האוחזת במצלמה
חסרות לי, טעם הדמעות מאצבעותייך
חסרה בי הדרך, שבה את מבטאת את שמי
חסרה לי השלווה, כשאת ניצבת לצידי
אך יותר מכל, חסרה בי האמונה שמחר יהיה טוב,
בלעדייך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|