ושוב יורה חצים מורעלים
אל בין לשון וחיך:
טרוף ייטרף הטורף.
נצבעת צבעי ארגמן
חושפת טפר
מכסה טלפיים,
שואגת
מלוא גרוני
לוהטת
את קפאוני,
משליכה חמתי עליי.
רוקדת
על סחרחרתי
מרחפת
מאוויר השתנקותי,
כולאת בשפתיה את מבטי
מכה בי סנוורי החמה.
דורכת חרש על עלפוני נעלמת
בטרם פג עוורוני,
מוחה עקבותיה
מפזרת ריחה
מתק זכר מלחמה. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.