נמאס לי מהכל,
נמאס לי מהימין ומהשמאל  
ולי מרוב צעקות נצרד הקול.
נמאס לי שאנשים מדברים במקומי, כאילו הם יודעים על קיומי
נמאס לי מלהיות השפוי היחידי בבית-משוגעים, היחידי שרואה את
החיים האמיתיים.
נמאס לי מאנשים עיוורים וטיפשים, שאת האוויר שלי הם מזהמים.
נמאס לי מהשחיתות של המנהיגים, שכל מה שהם עושים זה את התחת
מכסים, ועל חשבון המיסים שלי הם מתעשרים, מתי תבינו שלא נהיה
טיפשים לנצח?
נמאס לי מהעצב והשכול, למה לחייך אני לא יכול?
נשבר לי הזין מהכפיות טובה שהחברה מציגה כלפי אותם אנשים שעשו
הכל כדי לשמור עליה,
הקריבו את ההקרבה הכי גדולה, את הנשמה.
נמאס לי להיות עוף מוזר כי לא כל יום לבית חזר, שלוש שנים נתתי
מן החיים וכל מה שנתנו לי זה כמה שקלים והם רוצים שתהיה שלהם
עד גיל חמישים... על מי הם עובדים?
נמאס לי שמנסים להילחם בפשע ורשע. במקום לנסות, תעשו! אחר כך
להתנצל לא תצטרכו.
נמאס לי שכל אחד מאשים את הכיבוש בכך שהרס לו את החיים, והוא
בינתיים ממשיך לאנוס ילדים.
נמאס לי מאקזיט וערוץ הילדים שהופכים את הנוער ליותר ויותר
מטומטמים, אולי, וזה לא בקשה גדולה בידיי, תכניסו לשם כמה
תכנים?  
נמאס לי שכל אחד רוצה להיות מפורסם, אז הוא כותב שיר כנגד כל
העולם.
נמאס לי שלכל מקום שאני הולך רואים את הלבוש שלי ולא את מי
שאני.
נמאס מהפוזה,
נמאס מהשקר,
נמאס מהטימטום וההזנחה,
נמאס מהכל.