שלום לך,
כבר שנה או קצת פחות שאני עולה לאוטובוס לירושלים ורואה אותך.
את יפה ואני מאמין שגם מאוד מבריקה, כל פעם שאת עולה על
האוטובוס אני מזהה ספר חדש בידיך, וכל ספר... כל הספרים
מדהימים! הספרים שאני הכי אוהב, לפעמים הספר שאני בדיוק קורא
ואפילו את הספרים שהייתי רוצה לקרוא אבל אני לא מוצא.
את שוקעת לך בספר ואני מרגיש כיצד עולם שלם נפתח בפניך, בסודך
האישי הקטן.
אל תביני אותי לא נכון, אני לא אדם מטורף (גם לא בהכרח הכי
שפוי...) אני פשוט מאמין שלאדם יש מספר מסויים של מעשים
מטורפים שהוא יכול לעשות, כאשר כל אחד מהם, הוא יכול לעשות רק
פעם אחת.
אני החלטתי שאת "המכתב לנערה היפה שיושבת באוטובוס ולא העזתי
לשאול לשמה", אני אכתוב לך.
ואם נראה לך שאת לא רוצה לוותר עלי וכן לעשות את המעשה המטורף
ו"לענות לבחור המטורף שהשאיר לי מכתב ליד הכסא כשירד
מהאוטובוס",
תעזי. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.