|
לאט לאט הכל מצטמצם
וכהרף עין הכל יושב לי על כף היד
עד שבסוף אוכל להחליט:
למעוך או לשמור...
יאמרו לי כל המבקרים:
"היה לא רע, מוצלח אפילו",
אחייך להם בנימוס וקצת מבוכה
"תודה, זה היה עם רגש".
אשקע לי ביאוש
עד שיצא בסרט
ואז אתמלא ברגש
שיתפנצ'ר לו בפתאומיות.
קלילות בכל לשון של בקשה
לא באה בהזמנה כמו מסעדה
לקלילות, כמו קשיחות או אלימות
לא באים בבקשות. |
|
|
כשאמות, אני לא
רוצה שום נאומים
בהלויה, רק
סלוגנים,
ושהמצבה תיהיה
בצבע כתום, ושלא
יהיה כתוב שמי
האמיתי רק שמי
בבמה...
אבל רגע, בועז
לא אישר את השם
שלי,
לא חותם
בפרנציפ, מה
תעשו לי!? |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.