|
סוסים דוהרים
מתוך החושך האדום
מתקרבים אלי
למלא את האדמה
בדמי
האדמה רועדת
פוחדת
חוששת מהמפגש
עם הסוס והדם
אני שרוע
על האדמה הלחה
דמי רותח
מבעבע
אל מול הזווע
זה לא אני
האדם שנרמס
זה עמי
מולדתי |
|
|
בשואה, היו
יהודים שנטרו
טינה לתפיסה של
דאגה למחר,
וטענו כי יש
לנהוג לפי "אכול
ושתה כי מחר
נמות". ואכן, הם
אכלו ושתו
ולמחרת מתו.
אדולף |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.