[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







נועה ולנר
/
סיפורי ידיים

אתמול ישנת עם הגב אלי, אני לא ודעת מה כל כך מעליב בזה שמישהו
ישן עם הגב אלייך, אבל בגלל שזה היית אתה כמעט ובכיתי.

כבר שנה שאני ישנה איתו, מחובקים כמו דובים גריזלים בחורף, לא
משנה שארבעים מעלות בחוץ, אז מה?, למי בכלל איכפת מה מזג
האוויר בחוץ שאהוב חייך שוכב מכורבל ומחזיק אותך באותו חיבוק
מגונן.
ישנים מחובקים, קמים מחובקים, אוכלים מחובקים, זה קשה, שלא
תחשבו, מתוך אינסטינקט אתה מת, מת להשתמש ביד השניה, אבל אין,
גמור, היד השניה שלך שייכת לאהבת חייך.
וזה בסדר, לא התלוננתי, גם הוא לא, מילה, רבע מילה, כלום, שטוב
אז טוב, שותקים.
והיד נרדמת בלילה, אלף נמלים רצות לכם ביד בארבע בבוקר, לא
תרצו להזיז אותה?, בליינד תרצו, אבל זה לא אומר שתזיזו, בעלי
לעתיד שוכב לי על היד באמצע הלילה, מי אני שאזיז אותה?, גם אם
יש מליון נמלים שרצות לי על היד, גם עם צרעות בנו שם קן,
אני-קיר- היד לא תזוז.
וזה הכל שווה את זה, להתעורר בבוקר לפנים האלו, לקבל את נשיקת
הבוקר טוב אבל עם פה חצי סגור כי אף אחד לא רוצה להיתקל בריח
פה של בוקר, אז קמים לצחצח שיניים, מחובקים, והיד כבר כואבת,
אבל לא מתלוננים, מילה, רבע מילה, כלום, כשטוב אז טוב,
שותקים.

ככה שנה, אני חיה בנפרד מהיד שלי אבל לא תשמעו אותי מתלוננת.
עד אתמול.
אתמול הוא ישן עם הגב אלי, שום חיבוק, שום כלום, היד שוב היתה
שלי, והאמת, שדווקא לא ממש רציתי אותה באותם רגעים, קח, קח את
היד שלי, תחזיר לי את אהבת חיי.
כלום.
אהבת חיי התהפך לצד שלו במיטה, רטן על זה שאני גונבת את השמיכה
והסתובב לישון עם הפנים לקיר
כשאני שוכבת ובוהה בחלל ותוהה מה לעשות לעזאזל עם עוד יד
מיותרת ששוכבת חסרת נמלים לצידי כמשותקת מחפשת אחיזה בעולם
הזה.
אתמול הוא ישן עם הגב אלי, ואני חנקתי בשקט את הדמעות בצד שלי
של המיטה, מנגבת אותם עם יד מיותרת שבכלל לא רציתי ולא אומרת
מילה.
רבע מילה, כלום. כשטוב אז טוב, שותקים.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בועז שרעבי שר
"היום כבר לא
מתים מאהבה"
אבל זה היה מזמן
ואני לא
בטוח שזה עדיין
אקטואלי.

יעקב פופק


תרומה לבמה




בבמה מאז 5/2/04 12:06
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נועה ולנר

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה