אחותו של אוהב חניתה.
אלי פסעה לעבר שביל שהיה מוכר לה מהרבה פעמים. היא היתה
תאלוגית, כלומר חוקרת דתות. הפעם היא חקרה כת קיצונית בשם
"מאמיני חזונו של הנביא ג'ס". היא נקשה על הדלת ואדם בעל סבר
פנים חמורות הכניס אותה למנזר. היא סיירה בו כמו מכרה קבועה.
הציורים של המנזר לא היו של הצלוב אלא של אדם מזוקן אותו היא
הכירה מהעיתון, הוא היה הנביא ג'ס. נביא זעם שכל נבואותיו
התגשמו. טוב, לא כל, רוב נבואותיו התגשמו. היא חשבה שגם הפעם
הסיור הזה יהיה שיגרתי אבל לפתע קרה דבר חריג, שני אנשים לובשי
שחור הורו לה לבוא איתם, היא נענתה להם, הם הובילו אותה לחדר
גדול ושם נסגרה הדלת מאחוריה ולא נפתחה עוד שלוש שנים.

אוהב חניתה פסע לעבר הלשכה של הבוס שלו. הוא היה עייף נורא, זה
עתה הוא חזר ממשימה קשה מאוד והוא רצה לנוח אבל אם הבוס אומר
לבוא הוא יבוא. הבוס ישב בכיסא כשחיוך מרוח על שפתיו. הוא אמר
לו: המודיעין שלנו גילה סוף סוף איפה אחותך נמצאת. בדבריו הוא
לחץ על כפתור, החדר החשיך ועל המסך נגלתה שקופית, נראה מנזר
עתיק יומין. הבוס: המנזר הזה שייך לכת מאמיני חזונו של הנביא
ג'ס, אחותך מוחזקת בחדר הימני, אתה תיפגש עם הנזירה מריה שהיא
סוכנת כפולה שלנו. כרגיל, אם תיתפס או תהרג אנחנו נכחיש כל
קשר. אוהב חניתה: לא ראיתי אותה כבר שלוש שנים, תמיד היתה לי
הרגשה שיום יבוא ואמצא אותה.

אוהב חניתה פסע בשביל שבו הלכה אחותו, הוא נקש על הדלת ואדם
בעל סבר פנים חמור פתח לו.
אוהב חניתה: קוראים לי אוהב חניתה, באתי לדבר עם הנזירה מריה
הקדושה. האדם הוביל אותו לחדר תפילה בו הוא ראה אישה לבושה
בגלימה מתפללת. האדם נגע קלות בכתפה ואמר לה משהו. היא אמרה לו
ללכת ולסגור אחריו את הדלת, היא הסתובבה אל אוהב חניתה, פניה
היו נעימים למראה. היא אמרה לו: אחותך מוחזקת בחדר הימני. כל
השלוש שנים האלו ביקשתי מראש המנזר להראות לי את החדר הסודי אך
הוא סירב, בחודש האחרון חל שינוי בעמדתו. הוא הוביל אותי לחדר,
שם ראיתי את האישה, היא כבולה למיטה בשלשלאות, שערה צימח פרא,
ציפורניה גדולות מאוד. הזדעזעתי לראות אותה, מיד שידרתי לארגון
אס או אס. אוהב חניתה: אני רוצה לראות אותה. מריה: אוביל אותך
אליה, הם הלכו במסדרון אל החדר, מריה פתחה את הדלת, אוהב חניתה
ראה את המיטה בה שכבה האישה, התאור של מריה היה מדויק. הוא
התקרב אליה ולחש: אני אחיך, באתי לחלץ אותך מפה.  לפתע מריה
נדרכה, היא אמרה לו: אני שומעת צעדים, בוא נחזור לפני שיגלו
אותנו. אוהב חניתה הסכים איתה והם פסעו לחדר שלה.  אוהב חניתה:
איך נחלץ אותה משם?  מריה: יש לי רעיון, יש שביל סודי שמוליך
מהמנזר החוצה. נוליך אותה משם. אוהב חניתה: רעיון טוב, אבל האם
לא יגלו אותנו? היא הוציאה ממעילה אקדח קטן ואמרה: זה יפתור את
הבעיה.

האישה היתה כבדה מאוד, הם הרימו אותה בקושי, נשאו אותה במסדרון
עד לדלת. מריה בעטה בדלת והיא נפתחה. הם פסעו בשביל הסודי
כשלפתע נשמע קול מאחוריהם: עצרו! הם ראו נזיר מתקרב אליהם, הם
הניחו את האישה על השביל.  מריה: מה הנך רוצה? הנזיר: מה אתם
עושים עם האישה?  מריה: לוקחים אותה מפה על פי פקודת ראש
המנזר. כשהנזיר שמע זאת הוא אמר להם: תבורכו בשמו של הנביא
ג'ס. מריה: אמן ואמן. הם הרימו את האישה ופסעו בשביל הסודי עד
למחוץ למנזר. שם המתין להם מסוק של הארגון. הוא טס ישר למפקדת
הארגון שם היא קבלה טיפול רפואי.