|
מונוטוניות מהפנטת
קצב חוזר על עצמו בעקשנות והתמדה.
ציפיה דרוכה לנקישה הגואלת
שתאפשר נשימה.
בדמיוני גבעות ועצי זית
תחת שמש עתיקה
וממרחק שיירה הולכת וקרבה
והיא חידה
מה נושאת השיירה?
לאן פניה? היכן מקדשה?
למה מייחלים האנשים
המתאימים את פסיעתם
לקצב המופלא
ולמה התוגה?
(בעקבות האזנה למוסיקה יוונית עתיקה) |
|
|
אוף, רציתי
להוסיף סלוגן
מגניב.
הקטע הוא שאני
לא זוכרת אם כבר
כתבתי אותו
כסלוגן בעבר או
לא.
אוח.
זאת שאהבה את
התל-אביבי |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.