איברים איברים הכרנו

איברים איברים הכרנו
כשעוד היינו שני נוכרים
חולפים זה מול זו מתחת הקרקע
חופרים ונוברים
נוברים וחופרים

כשעוד היינו כתולעת, דג בים, ציפור
איברים איברים הכרנו
דרך חום שמשות
וקרח כפור

עולם שלם נברא בינינו
עולם שלם נכחד
מפרק, סנפיר, כנף
ויד
ביד

  כשמישהו קורא בשמך


כשמישהו קורא בשמך נחרץ עורי תלמים
שהם שלך לזרוע. מפרקים ציידים מלכודות שהניחו אך אמש
וחסר-הגיל מכסיף בצדעיים. כלומר הברק מכה.
אחת אחת שולחות ההברות מחושים לתוכי
ממלאות את תעלות העורקים שלי ריחות חלב שדייך,
טעם שיערך מחליק בי שורש עד צמרת
ונכרך בלשוני. לנוח בחיקך.

כשמישהו קורא בשמך חוצה השפירית לשניים
את העולם הזה לחצאי תפוח נצחיים,
כאילו אין כלל פה. כלומר שפה בלתי נדלית.