ובקיץ בהיר וחם התחיל הכל. ברווזה ישבה לה על שפת האגם ומתחתיה
חמש ביצים. הברווזה דגרה על ביציה ממושכות, טיפלה בהם והעניקה
חום ואהבה כמו שרק אמא יכולה לתת. לפתע הביצים החלו לבקוע. בזה
אחר זה החלו לגעגע ברווזונים קטנים בגאווה, גיעגועים של נחת
ואושר של כאלה שהעולם כולו לפניהם. הברווזה הביטה באפרוחיה
בגאווה וראתה שארבעה מהם יפים, צהובים ורכים כמו כל ברווז
המכבד את עצמו אך החמישי למרבה האימה היה אפור. הברווזונים
האחרים גיעגעו בלעג אל עבר הברווזון האפור, "תראו איזה ברווזון
מוזר" גיעגעו לעברו, "תראו איזה ברווזון מכוער!". הסתכל
הברווזון האפור לימינו ולשמאלו ולא ראה אף ברווזון מכוער לידו,
התכופף אל מי האגם, ראה את בבואתו והבין עד כמה שונה הוא
מאחיו. "כזה אני", חשב הברווזון בעצב, "אני הוא הברווזון
המכוער".
אך לפתע ראה הברווזון המכוער משהו ששימח את ליבו הברווזי עד
שגרם לו לגעגע גיעגועים חסרי פשר. לפניו עברה שם להקת ברבורים
יפיפיים, ולידם עבר ברבור קטן שלהפתעתו הרבה נראה ממש דומה לו.
"מי אתה?", שאל הברווזון המכוער את הברבור הצעיר. "אני אנדרסן,
אני ברבור. ככה אנחנו בהתחלה אבל אני אגדל להיות יפייפה כמו
אימא שלי, תראה אותה." הברווזון הביט אל אימו המדהימה ביופיה
של אנדרסן וגעגע בשמחה. הוא יגדל להיות ברבור יפיפה, כמו
אנדרסן ואימו. הוא הביט בהם עפים ונופף להם לשלום.
הברווזון המכוער חזר בשמחה אל אחיו הברווזונים ואמר להם, "אני
אהיה ברבור, ברבור יפיפה, עוד תראו..." וראה אותם צוחקים מול
עיניו. "אתה תהיה ברבור? אם אתה תהיה ברבור אז אני אהיה
שאלתיאל קוואק." אמר הברווזון הגדול מביניהם לקול צחוקם של
חבריו. הברווזון המכוער הבין שכאן אין זה מקומו. עליו לחפש
מקום בו יבינו, יבינו שהוא באמת ברבור ולא סתם ברווזון מכוער.
הוא הביט בברווזונים שהחלו להסתכל על תמהוני שניסה לשאול אותם
לאן הם עפים כשהאגם קפוא והבין שזאת ההזדמנות לברוח משם. הוא
ברח ממשפחתו והחל לדדות על שפת האגם בתקווה למצוא סוף-סוף
מישהו שיאמין לו שהוא ברבור.
הוא ניסה לשכנע חבורה של ברווזי בר אחרים שהוא ברבור אך כנראה
המין הברווזי לא ממש האמין לו וחוץ מקריאות "מכוער" חוזרות
ונשנות לא שמע שום קול לטובתו למרות כל תחנוניו וקריאותיו.
"אתם עוד תראו", הוא אמר לברווזים, "יום אחד אני לא אהיה
המכוער, אני יבוא אליכם ברבור יפייפה ומושלם ואתם רק תצטערו
שאתם לא אני."
הוא המשיך משם לבית בו גרו אישה זקנה וחתול. הסתכל החתול
בברווזון, "אתה בכלל לא נראה כמו חתול" אמר לו, "לילל אתה בכלל
יודע?". "לא!", אמר הברווזון המכוער, "כי אני לא חתול". הסתכלה
האישה הזקנה בברווזון וצחקה. "בטח שאתה לא חתול. אתה ברווזון
קטן ומכוער". "אני גם לא ברווזון!", זעק הברווזון המכוער, "אני
ברבור. בהתחלה אנחנו ככה, אבל אחרי זה אנחנו נראים הכי יפה
שיכול להיות, אתם עוד תראו!". כועס ועצוב הלך הברווזון המכוער
גם משם, משתוקק למקום בו יבינו שהוא ברבור ומחכה כבר לרגע בו
סוף-סוף יראה יפה.
הברווזון העייף המשיך בנדודיו והגיע לבית איכרים נידח. הוא רצה
לפנות אליהם אך לפני שהספיק לפלוט מילה או גיעגוע קראו לעברו
הילדים. "אבא, אמא. תראו איזה ברווזון מכוער" הברווזון רצה
למחות ולזעוק שהוא ברבור. אך הוא כבר התעייף מהמאבק ופשוט ברח
משם כל עוד נפשו בו.
כל אותו חורף שוטט לו הברווזון לבדו. השמיים האפירו והרוחות
נשבו עליו בחוזקה ומוטטו כל פיסת תקווה שהיתה לו. הרעב השתלט
על עצמותיו ונראה היה שלא ישרוד כשהוא כה לבד. אך כל אותו זמן
שרד רק בזכות אותה הידיעה כי יעבור את החורף וחייו האמיתיים
כבר יתחילו. הוא יהיה ברבור יפיפה ויתעופף בגאווה אל מול אחיו
הברווזים הקנאים.
והחורף הנורא עבר, והגיע האביב. לבלוב ופריחה מלאו את האוויר
שהיה עד לפני ימים מעטים כה קודר. ולפתע ראה הברווזון המכוער
את חבורת הברבורים המדהימה שראה ביום הראשון להיוולדו אך
להפתעתו לא היה שם אף ברבור מכוער וקטן. "איפה אנדרסן?", שאל
הברווזון, "אני אנדרסן" ענה לו ברבור יפה טוהר ומדהים למראה.
"אתה יפיפה", אמר בהתרגשות כה רבה הברווזון המכוער, "זאת אומרת
שגם אני הפכתי לברבור יפיפה? אני יפה, נכון? אני ברבור יפיפה!"
גיעגע הברווזון בשמחה. "הסתכל בבואתך שבאגם" אמר בעצב אנדרסן.
הברווזון הסתכל במים וראה ברווז אפור ומכוער. "אבל איך? אני
ברווזון?!" קרא הברווז באימה. "לא." אמר לו אנדרסן, "התבגרת.
עכשיו אתה כבר ברווז." הברווז ניסה לנחם את עצמו. "אז לפחות
אני ברווז כמו כל הברווזים עכשיו, נכון?" התחנן הברווז לפני
אנדרסן כאילו יכל ברבור זה לשנות את גורלו. "לא." ענה לו
אנדרסן בצער, "אתה ברווז מכוער. אפילו החן של הברווזון שאולי
יהיה לו עתיד נלקח ממך. כל שנותר לך עכשיו הוא להשלים עם מצבך.
אתה כבר גדול. אתה ברווז. אתה הברווז המכוער."
והברווז המכוער הביט שנית בבואתו המגעילה באגם שאט אט מפשיר
ולאחר מכן חזר להביט ולראות בשמיים ברבורים יפיפיים עפים
בשלווה.