שמרתי על עצמי
שמרתי על עצמי אבל ממי?
נפתח כלפיי שוב אבל לאט
נפתח למרות שהעולם נעלם לי כמעט
הוצאתי את הראש והסתנוורתי
זה היה כל-כך חזק שכמעט התעוורתי
פקחתי את עיניי והבטתי בשלמות
והרגשתי שיש סיבה בעולם לחיות ויש לחיי מהות
אבל האור שפלטת היה חזק מדי וראשי חזר לשיריון
ומאז כל רגע שעובר אני מתגעגע לאותו עיוורון
שחרוט לי עמוק בזיכרון. | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.