מרים אוצ'רטיאנסקי / משחקים |
קראי לרגלי העץ האלה.
קראי כדי שעיניי הפלסטיק תתרטבנה,
כך שלא תהי לבד יותר.
תקראי כי לא יכלת לישון,
קראי כי אף אחד לא היה שם לצדך,
קראי בקול חזק וצלול
כך שתשמענה אותן אזני ברזל.
תני לאותם מי בריכות לזרום,
לכלור לשטוף גופך,
תני למחשבות לפרוח אל אי שם,
עולות עוד ועוד ומתרחקות ממך.
את מתהלכת על כבל עלים שלכת,
צרור זרדים שהוצמדו יחדיו בדבק.
אם תעצמי עינייך ותפני הצידה,
בבת אחת עולם זה יקרוס תחתייך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|