י.ב שומינר / שיר ערש |
מעל לראשי נמשכת
שמיכת אותיות אדומה
טווית לי אותה במכונת הכתיבה
הישנה, החולה.
יש בה מלים המגרדות בעורפי,
נושכות בעקביי.
יש המלטפות את לחיי,
מנשקות את ידיי.
בערב תניחי למראשותיי אבנים
ואחלום
על כסא העץ החורק
תשוררי לי שיר ערש איום, ואישן
23/11/98
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|