סבי המת מרדכי בא אלי בשנתי.
קמטים לא חרשו בפניו,
שיבה לא זרקה בשיערו
והיה הוא הולך בשדה
ומרחף מעל למימי ים המלח
ובשנתי ליבן סבי המת לבנים
והניחן זו על זו.
ובא סבי המת מרדכי והתערב באגדות ילדותי
והיה דוהר על סוס מכונף
ואוחז בחרב כסופה
הייתי מלטף את שיערו הקלוש
עת היה מעלעל בעיתון,
ונזהר שלא להחסיר אף מלה
והייתי צובטו וממוללו ושורטו
והוא נזהר שלא להחסיר אף מלה
סבי המת מרדכי בא אלי בשנתי
ולחייו השחומות זהרו
בהילת מלאכים ואבק
ואני הייתי ישן וחולם
ודמעותיי החמות נתערבבו בלבנים של טיט ותבן
יוצקות בן צורה, וצורתן קבר
שחור ועצום וחלול
והייתי פוקדו מעת לעת
ונוכח כי מת סבי המת מרדכי
ועדיין נעור לעיתים, נמזג בחלומי
11 אוגוסט 2000 |
