שרתי שיר אהבה ישן
על עמק והר,
שריגי אשכול,
מעלה המדבר
ויום האתמול.

הו מה יפו פעמייך
עלי אבן וחול,
מה נאוו דודייך
עלי  יום האתמול,
בינות שריגי כרמייך
נטף פרי האשכול
ובינות הררייך
יעל אור גדול.

אלך לי הר המור
ואל גבעת הלבונה
פסוקי מולדת אשזור
בתפילת חזן חנונה
ותמונה אחת אנצור:

חופת הלובן והתכול
אותה ציירתי אמש
ובידי לוח ומכחול
על עיר באור שמש
וקו עליון כחול.

ציור נשלם, השיר לא תם
אך נדריי אשלם
עת אעלה מן המדבר,
פניי עיר שלם
לאבן, לאזוב ולהר.