עשיתי פעם מילואים עם "חבר" בשם ניר (לכולם יש כאלה חברי
מילואים לא?). הוא טען בלהט שהוא קרפיון. הוא אפילו פיתוח חכמת
חיים של קרפיון, עם כל מיני משפטי חכמה של קרפיון בווליומים
נמוכים ביותר. הוא היה שותק הרבה.
על גב השחפ"צ שלו היה מצויר קרפיון ססגוני, והוא היה מתפאר :
"כשאני הולך בכפר כולם יפחדו ויידעו איזה קרפיון אמיץ אני.
אחרת אני אראה להם מאיפה משתין הדג". - הוא באמת היה אמיץ.
הוא כל כך אהב את המילואים שהתנדב לכל משימה אפשרית. המצב
החמיר ובשלב מסוים אף יצאה הוראה חד משמעית בזו הלשון: "אל
תתנו לקרפיון להחליף אתכם. הוא מפתח בעיה של שעות שינה" -
הסיפור התחיל להסריח מהראש.
מ - ON ל - OFF החברה הפסיקו לדבר אתו. הוא היה קרפיון שתקן.
כשהייתי מצחיק אותו הוא היה אומר לי: "אתה ערום כשפן".
אחרי ראש השנה אמר לי: "הקרפיון הזה צלח את החגים בלי גזר על
הראש ומיום הכיפורים הוא לא מפחד". הוא כמעט תמיד דיבר על עצמו
בגוף שלישי.
הוא היה בן אדם עצוב ואולי קצת מטורף אבל הייתה לא את האמת
השקטה שלו. מאז כל פסח וראש השנה אני חושב לעצמי:
הקרפיון הזה יצלח את החגים בלי גזר על הראש??