סקרלט אדית בלאק / השמש זרחה |
ואנחנו זרים
מביטים מתוך האור אחד בשנייה
מגששים במגע
הזמן המשיך לרוץ
אנשים באו והלכו
ואז שוב זרחה השמש עליי ועלייך
ואנחנו מוכרים
מביטים באור המסנוור
וקצת פחות אחד בשנייה
הזמן כבר לא רץ
וכל האנשים כבר הלכו
השמש פחות זורחת
יותר צורבת
מבעירה את העבר
ומכלה את ההווה
אני ואתה
רחוקים אלפי זריחות
מביטים מתוך האפלה
לא רואים אחד את השנייה
מגששים את דרכנו
מחפשים מגע
רוצה למחוץ את השמש
שלא תעז לזרוח עוד
רוצה חזרה את אותו יום
רוצה להיות זרה לך
שלא תדע מי אני
שלא תדע את ההרס שבתוכי
שתראה אותי בתוך האור
ולא תראה את האפלה שבוקעת מתוכי
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|