|
רוצה עכשיו לבכות
כי נגמרו לי המילים
לא נותר מה לומר שיש בו די
לבטא את התחושות שבי
מה שכה עמוק בפנים
מילים הן חלשות מדי
כמוני
רוצה לאחוז את העולם בכף ידי
אבל העולם גדול מדי
והוא מעלים את קיומי
מה שנותר ממני צועק
הבט בי אני כאן
גם הדמעות חסרות משמעות
טיפות של מים
שמתמוססות כה מהר
לא משאירות של זכר למה שהיה לי
הילדה היפה שהייתה בי
נטשה אותי בצעדים קטנים עם השנים
עכשיו הכל מעורפל
מעבר לטיפות איני רואה
אבל אני לא עוצרת
נאחזת במשב אחרון של רוח
ונוסקת עמה לשם
אל העתיד, אל העבר
אל הדמיון, אל התקווה
אל הכאב
אל מה שמחכה
רוצה לדעת, רוצה לראות
אני בוהה אל תוך עיניי
אולי שם מסתתרת התשובה
המראה התנפצה
או אולי זו אני מתנפצת מולה. |
|
|
נו, לא פלא
שחיכיתי 10
שנים.
בטקס הסיום, היא
הבטיחה! היא
אפילו אמרה "על
גופתי המתה"!!
היה שווה את
זה.
נקרופיל אחרי
פגישת מחזור. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.