|
איך
כף ידי בתוך ידך
מקננת בלי בושה
ואני נבראת
בצלם התחושה
כמו מצלע מתנשמת -
שילדה של רוך ונחישות
שהתרקמת מסביבה
בסומק עז של ממשות...
ראשוניות נכנעת בי,
אתן בך מבט אשם
ובהשפל עפעף אמתין
שתכנה אותי בשם. |
|
|
מה משותף
למגזין, ערב
וחדשה?
- לא יודע, אבל
נתת לי רעיון.
חגלה בספר "1001
שיחות עם בועז" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.