|
הפעם רק מים/
אצל "רוזלינדה" על גדות הים/
הפעם הגלים לא/
נעצרים במזח/
הם מגיעים עד ירכתי החוף/
הפעם לבד אצל "רוזלינדה"/
בעצם שוב פעם לבד/
ולא משנה היכן/
אם ברכבת התחתית/
או בצד השני של הים/
רק עוד קפה אחד "רוזלינדה"/
רק מעט סוכר על יד/
לשוני לא תחוש את הטעם/
ולכלום אין טעם כמעט/
עוד יום אחד,תני לי "רוזלינדה"/
אחזיר בזמן את החוב/
השמש מסרבת כאן לטבוע/
ואני מתחיל מחדש את המסע לרחוב/
הפעם רק מים/
אצל "רוזלינדה" על גדות הים/
הפעם אבני החוף/
לא תחת מגף של בוץ/
הפעם הם טעונים/
לכיווני/
לסקול את ראשי/
ואחר כך הגלים כבר/
ישטפוני אל החוף הבא/ |
|
לפעמים אני עצוב
ולפעמים שמח,
לפעמים אני אונס
ואז בורח,
לפעמים אשתי
זונה עם פיסורה
בעכוז
לפעמים אני מוצא
עצמי שבור וגם
שבוז, אבל אני
מדבר בסלוגנים
מדבר
בסלוגנים...
מדבר
בסלוגנים...
אנתרופולוג
קליני
עובד על זוגיות |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.