ניצוץ אחד של אושר, זה הכל.
ניצוץ יחיד, זוהר, ומה שהוא חולל, וההתמודדות עם התוצאות שבאה
אחריו.
האיר לי את הלב והנשמה, זך וטהור, כולו שמחה ויופי, ואז הלך לו
סתם כך.
ואני, איך זה קרה, נשארתי כאן. עם חלל קטן של אושר.
ובלי הזוהר והטוהר
של ניצוץ אחד קטן.
מגע אחד שלם, איחוד בין גבר ואישה.
חשבתי שיהיה פחות טוב, למען האמת, וגם לא ציפיתי במיוחד.
אבל הניצוץ הקטן שבא בהפתעה גדולה, התעלה על כל הציפיות ועשה
רק טוב ונהדר.
ועכשיו, כשנשארתי בלעדיו, מה אני עושה?
הכל לוט בערפל אפור וקריר
צונן באורו האפל של בוקר טרום-זריחה
ולי נשאר רק ריק.
הניצוץ נפל חלל
ואיתו אני מקווה שלא ליפול גם.