|
מתבונן בתמונה שבקיר
פוגש בן אדם שאני לא מכיר
מרגיש אבוד ולכוד
וכך האיש הולך לאיבוד
בין קורות הדממה
וחומות הייאוש
שותק אני עכשיו
כי לא יודע לאן אשוב
המבט העצוב
במראה הסגולה
הפחידה אותי
ואמרה לי דממה
פחדים מוזרים
הרגשה רחוקה
אותי מעיפה
ועכשיו מדחיקה
בלשון העצב
במבט רעיל
כמו שאני בין עצמי
לעצמי לא כל כך מבדיל
כותב לי שיר
שיר מאוד ישן
שאת האנושות מכניס
עמוק לבלאגן
מילים יפות
וכה פשוטות
מילים קשות
והדלתות חורקות
במבט צרוד
ובקול מטושטש
מתבלבל אני
בין אז לעכשיו |
|
|
זה לא אוכל.
אמרתי לו, גלידה
זה לא אוכל.
הוא אמר לי זה
כן. אמרתי לא.
הוא אמר כן.
אמרתי זה לא.
הוא אמר שכן.
אמרתי לו, גלידה
זה לא אוכל,
בריטני ספירס זה
לא מוזיקה, יורג
היידר זה לא
נאצי. הוא אמר
לי נכון, אבל
גלידה זה כן
אוכל. אמרתי לו
שזה לא. הוא אמר
שכן. אמרתי שלא,
הוא אמר שכן,
אמרתי שלא.
פינקי, שיחות
שהתנהלו באמת |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.