שרונה קמה מהמיטה, לחוצה. הוציאה את העודף מהכיס האחורי של
הג'ינס ואת החפיסה מהכיס השני.
"תפסיקי עם ההיסטריה, את עדיין בתולה, מסתבר."
אנדי תמיד ידעה איך להרגיע אותה.
"תסתמי אוקיי? הוא פשוט עשה לי בחילה."
"זה עידן, מה ציפית? הוא מפגר ודי מכוער."
"זה ממש מעודד אותי."
"די די" אנדי נעמדה לידה "גברים לא שווים כזו הרגשה."
אנדי היתה לסבית מוצהרת.
שרונה הטילה את עצמה על המיטה שוב ומשכה את החזיה החוצה. אנדי
הביטה בה והתישבה בישיבה מזרחית על השטיח עם הדובונים. משם
היתה זווית טובה לחזה של שרונה, שהרים את הטריקו שלה מספיק כדי
לבלוט.
"אז מה את אומרת?"
"על מה?"
"על זה שאני עדיין בתולה."
"אסונות קורים, את רק בת שש עשרה."
"שבע עשרה עוד חודשיים וחצי. אני מוחה."
"עדיין, עדיף כבר שתעשי את זה עם מישהו שאת אוהבת ושאוהב אותך,
לא עם איזה חרגול קטן."
שרונה הטילה את ראשה לאחרונה וצחקה.
אנדי כיוונה את ראשה מטה לקבל זווית נוחה יותר.
"את יודעת, תמיד חשבתי שעד הגיל הזה אני אמצא מישהו אמיתי
שיהיה איתי ושאני ארצה להיות איתו כל הזמן"
"תראי, זה לא ככה תמיד. את עוד צעירה."
"את עשית בחירה חכמה."
"זו לא הבחירה שלי, וזה לא תמיד קל."
שרונה קמה שוב, חסרת מנוחה.
"את חושבת שפשוט לא נמשכתי אליו?"
"שרוני, נמלה לא היתה נמשכת אליו."
"אני רצינית, הוא די הגעיל אותי."
"אולי את לסבית." אנדי גיחכה.
"אולי באמת, רוצה לבדוק?"
"טוב.."
הן ישבו פנים מול פנים, מחזיקות ידיים. שרונה פחדה. אנדי היתה
מרוצה עד מסופקת רק מהמחשבה על מה שעומד לקרות.
שתיהן עצמו עיניים. שרונה לחלחה את שפתיה.
והתנשקו.