מערכה ראשונה

תמונה ראשונה

המסך עולה על במה ריקה. אדם עומד וקורא עיתון הפוך.
פלדמן (צועד לעבר קורא העיתון, מבט נחוש על פניו): אתה
דימייקר?
דימייקר (הבעת תמימות כנה ושופעת רצון לעזור על פניו): לא.
יוצאים.

תמונה שניה

פלדמן ורבינוביץ' יושבים ליד שולחן ולוגמים קפה. פלדמן מרים
שלט שעליו כתוב בטוש כחול עבה "שבועיים לאחר מכן, בבית קפה".
פלדמן (אחרי שהוריד את השלט): ואז שאלתי אותו, ישר בפרצוף,
"אתה דימייקר?"
רבינוביץ': ומה הוא אמר?
פלדמן (עגמומי): לא.
רבינוביץ' (מתמוגג מהתפעלות): זה מה שהוא אמר?.. איזה גבר.
יוצאים.

תמונה שלישית
שורה של פנסי רחוב, כמעט צמודים אחד לשני. פלדמן הולך, מתנודד
מצד לצד, מתנגש בפנסים ומפיל אותם. זרקור מאיר מרפסת מעל
לפלדמן. שכנה שמנה, לבושה בחלוק אמבטיה מפלסטיק, שערה מלא
ברולים.
השכנה (צועקת בקול רם): תמסור ד"ש להניה.
פלדמן (עוצר, הלום רעם, מתפכח מיד, ומכה על מצחו בעוצמה):
שאלוהים יקבור אותי חי כאן ועכשיו.
יוצאים.

תמונה רביעית
מטבח. פלדמן יושב ליד שולחן ארוך מאוד, בו חמש-שש צלחות גדושות
אוכל. הניה הולכת בין המזנון לשולחן, ומערימה עליו עוד ועוד
צלחות. פלדמן מרים שלט שעליו כתוב בטוש כחול עבה "חמש דקות
לאחר מכן", ומניח אותו בקצה השולחן ליד הצלחות.
הניה (תוך כדי תנועה בין המזנון לשולחן): אני עובדת קשה כל
היום, אבל אני לא מתלוננת.
פלדמן (שותק, מביט באוכל שמולו, מוריד את השלט מהשולחן כדי
לאפשר להניה לשים עוד צלחות).
הניה (ממשיכה לנוע): נו, אז איך בעבודה?
פלדמן (קם לפתע, ודופק על השולחן בזעם, אך בחולשה): די כבר עם
החקירה הבלתי פוסקת זאת (יוצא מהחדר).
יוצאים.
המסך יורד.


מערכה שניה

תמונה ראשונה
המסך עולה. פלדמן והרטינגר יושבים על כסאות נוח, בבגדי ים
קצרים, אחד מול השני, ומשחקים במטקות בישיבה, ללא כדור.
פלדמן (מכה באוויר): אני כותב ספר.
הרטינגר (שותק, מכה בחזרה).
פלדמן (מכה שנית): קוראים לו "מות ההייטק הישראלי".
הרטינגר (שותק, ממשיך לשחק).
פלדמן (מתכופף למכה תחתית): בסט סלר מאה אחוז.
יוצאים.
המסך יורד.


מערכה שלישית

תמונה ראשונה

המסך עולה. ישיבת מועצת המנהלים של "סטאר סיסטמס". על הקיר
תלוי שלט ענק עליו כתוב "סטאר סיסמטמס - הסטאר של הסיסטמס".
שישה עשר חברי מועצת המנהלים, כולם בלבוש זהה של חליפה כחולה
כהה ועניבה לבנה עם נקודות כחולות בהירות, יושבים בקיפאון
מוחלט מבלי להניע שריר. דימייקר, מחופש למחלקת תה, עובר
ביניהם, ומוזג תה לכוסות זעירות שמונחות לפניהם. הם אינם
מגיבים לפעילותו.

תמונה שניה

פלדמן וגרינוואלד, בבגדי התעמלות, מגבות על כתפיהם, הולכים
במהירות מופרזת במקום, ומזיעים בכבדות.
פלדמן (אמביוולנטי): שמעתי שכשדימייקר ישתלט, גרוס בחוץ.
גרינוואלד (במסתוריות מתקתקה): עוד חזון למועד.
פלדמן (בבהלה): למה אתה מתכוון?
יוצאים.

תמונה שלישית

פלדמן וגרינוואלד, אותה תלבושת, אותה פעילות ואותו מצב בדיוק.
פלדמן (כמי שהיכה אותו רעיון מבריק באותו הרגע): תגיד, אתה
דימייקר?
גרינוואלד (בשביעות רצון מופגנת): לא.
יוצאים.
המסך יורד.


מערכה רביעית

תמונה ראשונה

המסך עולה. מטבח. דימייקר, ליד השולחן, אוכל ברעבתנות, בזמן
שהניה מעמיסה לו עוד ועוד צלחות.
דימייקר (פיו מלא אוכל, אינו נושא עיניו מהשולחן): את צריכה
עזרה?
הניה (עוצרת על מקומה, ומחטיפה לו סטירה).
יוצאים.

תמונה שניה

משרד. כעשרה אנשים יושבים בצפיפות מקסימלית ומקלידים בקדחתנות
למחשבים.
דימייקר (רק ראשו מציץ מדלת המשרד, צועק): הפסקה!
(חלק מהאנשים מתעלמים ממנו וממשיכים לעבוד בשצף, אחרים מפסיקים
לעבוד ומביטים סביבם במבוכה, חלק ממשיכים לעבוד באופן חלקי,
תוך הצצות קדחתניות לעבר דימייקר).
דימייקר (שותק, מביט על החדר בשביעות רצון).
יוצאים.
המסך יורד.


מערכה חמישית

תמונה ראשונה

המסך עולה. משרד. שולחן מנהלים אחד אדיר מימדים תופס את כל
החדר, ועליו פזורות כעשרים ערימות של מסמכים. גרוס, על כסא
מנהלים, מראיין את פלדמן, שיושב על כסא רגיל בצד השני של
השולחן.
גרוס (מתאמץ לראות את פלדמן מבעד לערימות, מנסה להגיד משהו
לשבור את הקרח): אין שום מקום טוב לאכול בעיר הזאת.
פלדמן (מתעורר מחלום בהקיץ): זו סתם שמועה.
יוצאים.

תמונה שניה

אותו משרד. פלדמן וגרוס על השולחן. פלדמן שוכב על השולחן, בעוד
גרוס רוכן מעליו ואוחז בגרונו בשתי ידיים. הניירות מפוזרים
מסביבם, ושניהם נראים משועמים למדי.
גרוס (ברוגע): שמעתי שהולכים לפטר אותי.
פלדמן (מתעורר שוב מחלום בהקיץ): בליני ממש טובים בעונה זו של
השנה.
יוצאים.
המסך יורד.


מערכה שישית  

תמונה ראשונה

המסך עולה. שולחן עגול. מצד אחד, יושב פלדמן שמחזיק את ראשו
בין שתי ידיו, ומולו אקשטיין. שטרן נכנס, ומופתע לראות אותם.
אקשטיין (מקרב אצבעו לשפתיו, בקול רם מאוד, וללא טיפת
אירוניה): ששש.. הוא כותב ספר.
שטרן (מתעניין): באמת. איך קוראים לו?
אקשטיין: "מותק - היי ישראלי".
קרנץ (טופח על כתפו של פלדמן בספקנות): שם טוב.
יוצאים.
המסך יורד.


מערכה שביעית

תמונה ראשונה

המסך עולה. רחוב. שני עובדי עירייה מסיעים עגלה ומערימים עליה
פנסי רחוב זרוקים.
יוצאים.

תמונה שניה

פלדמן, עומד, מעסה את גבו של שוסטק, היושב על שרפרף.
פלדמן (חולמני): ואז אמרתי לו (מנסה לשוות לקולו נימה עצבנית),
"תבין, בכוח זה לא הולך איתי".
שוסטק (בהבנה והשתתפות): ומה הוא אמר?
פלדמן (מוטרד): הוא לא אמר כלום. (בדאגה הולכת וגוברת) למה,
הוא היה אמור להגיד משהו?
יוצאים.

תמונה שלישית

דימייקר משחק קלפים עם ארבעה מעובדי החברה. כל פעם שהם מורידים
קלפים, הוא לוקח אותם, אבל אינו מוריד אף קלף בעצמו. תוך זמן
קצר, כל הקלפים בידיו.
דימייקר (שותק, מחייך כמו חתול צ'שייר).
יוצאים.
המסך יורד.


מערכה שמינית

תמונה ראשונה

המסך עולה. פלדמן עומד ובידו צרור ניירות עבה, מאחורי גולדברג,
שיושב ליד עמדה קטנה ועליה מכונת כתיבה מיושנת ורועשת.
פלדמן (בקצב איטי ביותר): "ובכל הנוגע לנדון לעיל".
גולדברג (משסע אותו, לחוץ): רגע, רגע, תחזור אחורה.
פלדמן (מרים גבה): "אין ספק שנפל פגם בשיקולי האמרכלות
הכללית".
גולדברג (קוטע אותו שוב, לחוץ מאוד): יותר, יותר אחורה.
פלדמן (ההכרה נוחתת עליו): "אדון או גברת נכבדים".
יוצאים.

תמונה שניה

מטבח. הניה עומדת ליד המזנון ומכה חזה עוף בפטיש נמרצות. פלדמן
נכנס למקום במרוצה, ומושך את תשומת לבה של הניה, שמפסיקה להכות
בעוף.
פלדמן (מסתכל על סביבתו בבלבול): סליחה, טעיתי (יוצא מהחדר).
יוצאים.
המסך יורד.


מערכה תשיעית

תמונה ראשונה

המסך עולה. מטבח. פלדמן, רבינוביץ', גרינוואלד, הרטינגר, גרוס,
אקשטיין, שטרן,  שוסטק וגולדברג, מצטופפים ליד השולחן, גבי
כסאותיהם קרובים מאוד לקיר, בזמן שהניה מעמיסה עוד ועוד אוכל.
פלדמן (יוצא מקצה השולחן המרוחק מהניה, נדחק מאחורי
רבינוביץ'): סליחה (חולף על פני גרינוואלד) רוב תודות (משתחל
סביב הרטינגר) מצטער (דוחף את גרוס) חן חן לך (עובר ליד
אקשטיין) אני מתנצל (צולח את שטרן) כבודו (פורץ מעבר לשוסטק)
כל טוב (גומע את גולדברג).
פלדמן (מגיע להניה, מושיט לה את הצלחת המלאה שבידו): אפשר
עוד?
יוצאים.

תמונה שניה

חדר ריק. פלדמן ודימייקר יושבים על הרצפה ובונים ביחד, בריכוז
ובשתיקה, מגדל מקוביות.
דימייקר (פונה לפלדמן): תגיד, אתה דימייקר?
פלדמן (בתהיה אמיתית): אף פעם לא חשבתי על זה.
יוצאים.
המסך יורד.