יולי לוי / רעב |
אתה זוכר את האש שהבליחה באור כתום ורפה?
שרפה אוויר קר וטחוב, שרפה הרבה דברים.
זוכר איך גרונך התכווץ למגע ידי,
איך כל גופך נמתח וכאב מתשוקה?
איך לכל שערה הייתה נוכחות,
כמעט ריח אמוציונלי?
איך היינו שניים,
לפעמים אחת,
לפעמים היו שם הרבה אנשים.
אני זוכרת.
גם הערב הזה יהיה צרוף דיונים מתחסדים,
גם הערב תנסה להסביר לי שבשבילך
אהבה היא פונקציה של מקום, זמן ומצב,
גם הערב לא אבין מילה מדבריך,
האהבה שלי היא רעב.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|