והם יהיו שם ביחד כולם
כמו שהיינו תמיד, אבל בלעדי
עם אלכוהול וים בחורות
הם יחכו לי...
יחכו ליום שבו גם אני אמות
והם חוגגים להם שם בשמים
מתחת לאבנים משיש וכמה מילים
ורק אני לבד, חי
אני לא כתוב בשום מקום, אותי לא זוכרים
מרגיש אשם אפילו שאין אשמים
הייתי אמור להיות שם
הייתי יכול להיות כל אחד מהשבעים
מביאים לי מומחים שבודקים לי ת'נפש
אבל כבר לא נשארה לי שום נפש לבדוק
הנפש כבר בעולם הבא
בעולם הזה נשארה רק קליפה ריקה
נמאס לי כבר לחכות
ליום שגם אני אמות
הם קוטפים פרחים
מניחים עליהם ובוכים
אני גם רוצה אבן עם אותיות
אני רוצה שגם עלי יתחילו לבכות
גם הסיפור שלי עצוב...
אני גם רוצה למות
הם באים אלי בלילות
כל אחד בתורו
אומרים לי כמה עצוב לי שנשארתי לחיות
ואני אומר להם
נכון
נכתב בעקבות אסון המסוקים
יהי זכרם ברוך |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.