טוב, זה הולך להשמע כמו שיר גרוע. אבל שיהיה!
אני מקנא...
בכל אותם אנשים שיש להם חברים שהם יכולים לסמוך עליהם...
בכל אותם אנשים ששומרים לאחרים מקום בלב...
בכל אותם אנשים שנפגעו ועכשיו בוכים...
בכל אותם אנשים שזעמו מכעס ועוד לא נרגעו...
בכל אותם אנשים עם חיים מלאים בדברים (לטוב ולרע)
בכל אותם אנשים שעצובים ועוד לא יצאו מזה
בכל אותם אנשים שיודעים מה הם רוצים בחיים
בכל אותם אנשים שאהבו אותם או שהם אהבו אחרים
בכל אותם אנשים שהיה להם אפילו פעם אחת בחיים סערת רגשות
בכל אותם אנשים...

נכון שזה נשמע כמו שיר גרוע?
למען האמת זה פשוט חלק מהמונולוג שלי
זה פשוט משום מה יצא כמו שיר
לא מעבר לזה
טוב אני מניח שמי שקרא עד עכשיו ולא סגר את הקטע כבר בהתחלה
כבר הבין שיש פה המון דברים לא מובנים.
אני לא מתכוון אפילו לשאול אם אתם מעונינים בהסבר.
כי ממילא אני הולך לספר למה...
אז או שתעברו הלאה, או שתקראו עוד -
למרות שאני לא אבין למה תעשו דבר כזה.
נו, אני מחכה....
מה?! לא עברתם?! טוב נו...
אני פשוט שמעתי שרגשות יוצאות הכי טוב על דף
אז מה יותר טוב מדף יוצר
טוב במקום לקשקש על זה אני פשוט אתחיל להסביר.

חברים שאפשר לסמוך עליהם...
וכשאני אומר לסמוך אני לא מתכוון להגעות בזמן או שירים טלפון
אני מתכוון שאין לי חבר טוב מאוד שאיתו אני יכול לשתף בצרות
שלי
ושיבין אותי ושיצחק איתי. תמיד אני זה שצריך לשמוע אחרים
אבל בכיוון ההפוך זה פשוט לא קורה

שומרים לאחרים מקום בלב...
אני מכל מה שעברתי ואם לא אכפת לכם אני לא אפרט
אני כבר לא יכול לשמור מקום בלב
הדלת נעולה ואיבדתי מזמן את המפתח
אולי מישהו או מישהי ימצאו את המפתח הזה
אבל אני יודע לגבי זה דבר אחד
אני, בטוח לא אמצא את המפתח (בוודאות)

שנפגעו ועכשיו בוכים...
כבר שמונה שנים שלא בכיתי מרגשות
וזה כבר מתסכל...
אולי בגלל שהדלת ההיא נעולה כמו שצוין
אין פשוט מה להפסיד אז אי אפשר לגרום לי לבכות

זעמו מכעס ועוד לא נרגעו...
טוב מה לעשות גם אני בנאדם
וגם אני כעסתי בחיים
אבל תמיד תספרו שניה בשעון (בלי הגזמה)
ואני חוזר להיות שקט

חיים מלאים בדברים...
טוב זה לא שאין לי חיים
או שאולי אין לי כי אני כותב את כל זה.
אבל יש לי דברים בחיים
אז למה אני מרגיש ריקנות?

שעצובים ועוד לא יצאו מזה...
אם מקודם ספרתם שניה אז כאן תספרו 2

שיודעים מה הם רוצים בחיים...
אני לצערי תמיד מחליט בדקה התשעים (בשניה ה-59)
ככה החיים שלי תמיד פעלו
אם יש משהו שאני רוצה לעשות אני לא מתכנן
אני פשוט עושה
אבל זה מונע ממני לקבל כיוון בחיים
ועוד לא מצאתי משהו שאני טוב בו עד כדי כך
שיקבלו אותי אליו ושאני ממש טוב בו...

שאהבו אותם או שהם אהבו אחרים:
כאן אני אחלק לשניים...

שאהבו אותם...
מנסיון (מעשי), עוד לא מצאתי מישהי שתאהב אותי
כבר היו לי קשרים רציניים בעבר
ותמיד קרה משהו דרסטי שלא השאיר שום ספקות:
"אותי היא לא אוהבת"
ומה שמוזר פה שגם זה לא גורם לי לבכי

שהם אהבו אחרים...
כנראה שמכל אותם פגיעות
אני לא מצליח לאהוב
ואני יודע מה היא אהבה
ועל פי ההגדרה הנוכחית (שלא ניתן לתאר אותה במילים)
אני יודע לאהוב אבל לא מצאתי מישהי שווה

סערת רגשות...
מה זה בכלל
מישהו יכול לומר לי?
ולציניים בינכם תעזבו את המילון

אני מקנא... בכל אותם אנשים

אני נשמע בקטע,
מאוד דכאוני,
מאוד כועס,
מאוד עצוב,
מאוד רגשני,
מאוד מרחם על עצמי,
מאוד מתוסכל
ואני בטוח שאפשר למצוא עוד כמה
אבל תאמינו או לא
אפילו את הקטע הזה אני רושם ברוגע
לפעמים אני מפחיד אפילו את עצמי

הלוואי שהיה לי מה להפסיד בתחום הרומנטי
או מה להפסיד בתחום ידידות הנפש

אנשים לפעמים לא מבינים שגם בקטעים השמחים בחיים
וגם בקטעים הרעים בחיים
תמיד אפשר למצוא שיש להם מזל בחיים

מה?! אתם עוד פה?!

טוב אני אנסה לסכם את כל הקטע הזה במשפט:

אנשים, תבינו, יש לכם יותר מזל ממה שאתם חושבים!!!
(ואני גם בטוח שלי יש מזל, איפשהו. רק שאני לא מוצא אותו)