הוא היה יפיפה, בהיר, גזרתו הייתה יוצאת דופן.
הוא יוצר במפעל הכי יוקרתי ביחד עם הבגדים הכי יוקרתיים שאפילו
האנשים הכי יוקרתיים והכי עשירים לא יכלו להרשות לעצמם לקנות.
אך היה בו פגם - פגם כה גדול שאפילו המעצב הכי גדול, החייט הכי
טוב ואנשי השיווק הכי טובים לא יכלו לעשות כלום.
וכך גורלו למשך חייו נקבע - מהיום ואילך הוא יהיה בגד סוג ב'.

יום אחד, כאשר העמיסו על המשאיות היוקרתיות את הבגדים
היוקרתיים ללא הפגמים, הסוג ב' נקלע בטעות לאחת מהמשאיות הללו
ומצא את עצמו בדרכו לאחת החנויות היוקרתיות ביותר ששוכנת
בשכונה היוקרתית ביותר.

היה נחמד בהתחלה בחנות.
הסוג הפגום אהב להביט ולבחון את הבגדים החדשים והיוקרתיים
שהגיעו לחנות.
איך עם הגעתם רצו אנשי הצוות לשרתם ולתלות אותם בעדינות
ובזהירות על הקולבים.הוא אהב להביט באנשים הבוחנים את הבגדים
בזהירות רבה, בכדי לוודא שאין בהם פגמים, לפני שקונים אותם,
ולראות כיצד המוכרים אורזים בזהירות רבה את הבגדים בכדי לא
להרסם.

לאחר זמן קצת נהיה לסוג הזה בודד קצת.
שכניו לקולבים היוקרתיים אינם דיברו איתו, והצוות היוקרתי
התעלם ממנו.
הוא ראה כיצד דוגמנים קונים את חבריו, אך אותו אף אחד לא רצה
לקנות.
פעם אחת אישה התעניינה בו מרחוק, אך כאשר התקרבה, הבגד שנתלה
לידו שבה את ליבה.

כך עבר זמן לא ממושך אך קשה לדבר הזה.
עד שיום אחד המוכרים תלו שלט במהופך בו היה כתוב "מכירת
חיסול". הבגדים כעסו מאד.
חוצפה רבה דרושה בכדי להוריד מחיר על העיצובים היוקרתיים
האלה.
אך הצוות לא התחשב כלל בדרישת הבגדים שרק בזכותם העסק מצליח,
וקיים את המכירה.
אנשים באו בהמוניהם, צעקו ודחפו בנסיונות לראות ולמשש את
הבגדים עם ידיהם השומניות.
הבגדים גם הם צעקו שיעזבו אותם, שישימו קץ לפורענות.
הם אפילו היו עדים לקריעת חברם המושלם, שכנו.

הסוג שמע את הרעש, ראה את האנשים, אך הם לא הבחינו בו.
היו כה עסוקים בבגדים היפים שלא שמו לב אליו.
לידו עבר מוכר שניסה להפריד בין הלקוחות שהתחילו להפיל את
הקולבים היוקרתיים והמושלמים, ופתאום צדודית עינו קלטה את הסוג
נתלה על אחד הקולבים היוקרתיים ביותר בחנות.
הוא הביט בו, הבגד החזיר מבט, ולא הסיר אותו כאשר המוכר הוריד
אותו מהקולב היוקרתי, נשא אותו לאורך החנות היוקרתית, הכניס
אותו לתוך שקית יוקרתית, יצא החוצה וזרק לפח שממול המסעדה
המפוקפקת בה רבו שני אנשים מפני שהאחד הקיא על השני.

בפח היה חשוך.
אך כאשר עיניו של הבגד המעוצב התרגלו לחושך, הן ראו עוד הרבה
סוגים שונים, חלקם א', חלקם ב' וחלקם ללא שם.
והוא שמח שסוף סוף הגיע לחנות הנכונה, שאליה הגורל אמור היה
להוביל.