פרק ב'
הוא התיישב , מסיט את זקנו הכסוף מפניו ופתח את הספר בעמוד
הראשון.
בדף היה כתוב בדיו סגולה:
"אם אינך המיועד
ספר זה סגור מיד!"
הוא העביר עמוד. בעמוד השני היה רשום "סדריק מנסצ'ן"
2.5.1965-4.4.1987
הוא קם מהשולחן, מותיר את הספר פתוח.
הוא ניגש ללוח שנה ישן שהיה תלוי על הקיר המצהיב.
4 לאפריל 1987
"אח...", הוא נאנח. "נורא נחמד הוא היה..."
הוא ניגש חזרה לשולחנו.
הוא דפדף אל העמוד האחרון בספר. אז לקח ביד אחת את המצית
הכסופה, וביד שניה את הקלף שעדיין בער באותיות סגולות ובוהקות.
הלהבות ריצדו בעיניו.
לחיצה על המצית, עוד לחיצה. האש הסגולה בערה. הוא עבר עם האש
הסגולה על קצה הקלף לאט לאט. הוא חיבר את הדף לעמוד האחרון של
הספר, נשמע קול פצפוץ והדף התחבר אל הספר.
לחיצה שלישית על המצית והאש כבתה. הוא הניח אותה בחזרה על
השולחן.
האותיות המשיכו לבעור. הוא לקח את הספר וסגר אותו בחבטה.
נשמע קול נפץ חזק, כמו רעם שהרעים את החדר, הזכוכית המאובקת
שבחלון רעדה. סדק בצורת ברק נשאר שם.
הוא פתח בשנית את הספר, הפעם ישר בעמוד האחרון. האותיות הפסיקו
לבעור והפכו להיות סגולות כהות. הוא הביט בהן ועיניו נצצו באור
מוזר. לפתע החלו האותיות להתפורר לאבק סגול כהה. אות אות הן
התפוררו. כל האותיות שבספר, עד שדפיו נשארו ריקים.
הוא נשאר שם, מביט בדפי הקלף הריקים, ואפר סגול כהה מפוזר
סיבבו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.