גרסא אקוסטית.


ל א,  ה ו א  א י ב ד   א ת   ז ה   ל ג מ ר י .

ועוד הוא מעז להשתמש בביטויים שגורים בשפה האנגלית
ולהעביר אותם לעברית
מה התכלית בחצאי רעיונות ?
אולי תחליט כבר ליישם את מה שאתה כותב בין השורות ?
צריך לקוות שלא ייגמר לך הכאב
אחרת תתחיל להיות ארספואטי
ותתחיל להתלהב מכל שורה שיוצאת לך מהתחת
אתה לא כזה גאון
ואתה לא צריך לקחת
את שתי הצעקות שחווית בחיים שלך
להפוך אותן לילדות קשה
ולבכות על נערה אחת, נערה אחת! ששיגעה אותך
תעזוב אותה כבר, יא'ילד מבוגר
אתה כבר לא אדם
אתה סתם עוד מטורף אחד שעומד ושר

ל א,  ה ו א  א י ב ד   א ת   ז ה   ל ג מ ר י .

הנערה מספר אחת שלך
תהפוך למספר שתיים
ברגע שתראה את השפתיים
של זאת שלידה
היא תחייך אליך חיוך מלא שיניים
אבל אתה, במקום להיות שמח בחלקך
תרוץ לכתוב עליה שירי נאצה
כי מה עוד יש לך לחדש ?
אז עוד פעם אהבה
ועוד פעם השנאה
ועוד פעם הניגודים האלה
ועוד פעם הפסיכולוגיה בגרוש שלך
עוד פעם הרצון המטומטם הזה להתרחק מהחברה
מה היא עשתה לך רע, הא ?
אתה מעדיף להישאר בבית ולהקשיב לאחותך בוכה
בגלל איזה בחור בן עשרים שמת לדפוק אותה ?
ואמא שלך, שמנסה לברוח מעצמה ולא מצליחה
ואבא שלך, הרכיכה
כולם פשוט מציצים לך מדאגה
ולא נותנים לך לכתוב את השירים שלך.

ל א,  ה ו א  א י ב ד   א ת   ז ה   ל ג מ ר י .

אוקיי, תפסיק להיות כזה פונ.. פונ.. פונדמנטליסטי
המנטליות שלך לא מדגדגת לי את קצה האף
ועל אף כל מה שנאמר פה
אתה ממשיך לכתוב שיר-לא-שיר
מלחין אותו בכל מחיר
דופק ת'ראש בקיר כדי שייצא נורמלי
אבל בסוף במגירה אתה משאיר אותו
מסתיר אותו מהעולם מחביא אותו
אז מה עשית ?
יופי, המגירה מאוד נהנית לקרוא אותו
תשתוק ! תשתוק !
מתי השיר הזה כבר נגמר ?
זה מוזר, לא בטוח שמי ששר אותו יהיה כאן מחר
כבר נגמרו לך האקורדים ?
מה, נגמרו לך המילים ?
צמח לך עוד פה שאתה שואל את עצמך ככה שאלות ברבים ?
מנסה לסבך את השומעים עם ריבוי הנושאים ?
"אני שונא אותך, יא' בת זונה
הלכו לי החיים, החברים
ההורים הילדים צבא לימודים חפצים רגשות..."
(מה החרוז הזה עושה לי פה בושות? תחזרו לרבים)
...קטנים, גדולים, בום, ספר, אחורה בזמן מושאל
עם בחורות מתוך הכד של השטן
אלבום כסוף עם חיבורים של...
מכאן-ני, אני מנסה להחדיר כמה שיותר במשפט אחד
אז אל תשפטו אותי על זה אני רק עושה את עבודתי נאמנה
לכו תזדיינו עם החרוזים בעזאזל, לעזאזל
גם כשאני לא רוצה יוצאת לי חזרה אומנותית, שיט !
די לחרוז !
הנפש שלך לא כזאת עדינה בלילות
כשאתה חושב על דרכים להשכיב אותן מצד אחד
ומהצד השני על דרכים לאהוב אותה
ובשלישי אתה קורע לה ת'טחול ושובר לה ת'שיניים
הצד הרביעי, אגב, כבר מת
הוא נמצא עכשיו בשמיים
הנה לך הפתרון הנדוש, אך המוצלח
הגיע הזמן לזרוק הכל לפח (לפח לא ממוחזר)
זאת הדרך היחידה להפסיק את מחזור המילים המכובסות שלך
רק ככה אולי תשתוק כבר
איפה הסכין שלך ?
הנה, נו
או, כואבות לי העיניים
כמה דם
אני כבר לא רואה את הידיים.

לא, הוא איבד את זה לגמרי...