הידבקות מהירה, בלי סיבה הגיונית.
הרי תמיד היית שם...
רגשות מתגבשים, החושים מתקהים.
התפקוד נעלם בעשן.

אין סבל גדול יותר, אך תמיד רוצה עוד.
קיומך הוא העונש שלי.
חזרה לילדות, לטמטום ותמימות.
כל חסרון בך הופך לשלמות
אין רצון כך לחיות, רק הפחד למות.

עולם של אפור צבעוני עד מאוד
נכנס עם כל נשימה לגרון.
החנק זורע דמעות מלוחות, על פצעים מגלידים שעשית.
והלב מת אחרון...

התאהבתי הרבה פעמים בחיים שלי. זאת הדרך שלי לבטא כמה זה נורא
כשזה לא הדדי... וזה אף פעם לא הדדי.