לא נרדם,
מנסה, אבל ללא הצלחה.
אני מנסה לחסום אותה בחוץ אבל היא חודרת פנימה בכל מקרה.
מסתובבת שם,
נוגעת בכל מיני מקומות רגישים אצלי,
נכנסת עמוק לנשמה ועושה לי נעים.
היא יושבת שם ומשמחת אותי, מענגת אותי, גורמת לי להרגיש כל כך
שמח.


היא כבר לא פה.
אבל לפני שאני הולך לישון היא תמיד קופצת לביקור
רק כדי להזכיר לי מה אני מפספס,
מה פקששתי,
מה היה יכול להיות שלי.
אני מנסה לתפוס אותה ולהשאיר אותה איתי.
אבל היא לא יכולה להישאר יותר מידי זמן,
היא צריכה לחזור בחזרה אליו,
ולהשאיר אותי נרגש מהביקור הקצרצר שלה,
בוכה.

את תמיד תהיי חלק חשוב בעולם שלי... הכי חשוב...

שוב אני מנסה לכתוב... אני מקווה שאני משתפר עם הזמן.
:-)